מלבי"ם
ויאמר ה' וה' גלה לו, שישמע בקול העם לעשות שאלתם, וזה מצד שתשמע לכל אשר יאמרו אליך רצה לומר שמע סוף דבריהם שאמרו לשפטנו ככל הגוים, שכוונתם שישפטם כמשפטי העמים שמקורם מחפץ המושל ורצונו, ודייק זה כי אם לא לזה כוונו היה לו לומר בהפך תנה לך מלך ככל הגוים לשפטנו, וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שזקנים שאלו כהוגן ועמי הארץ קלקלו (כי במאמר הזה בעל שני פנים כל אחד כוון בו כונה אחרת) ובזה אין זה העדר כבוד לך כי לא אתך מאסו כי אם אתי מאסו ממלוך עליהם, כי בזה רוצים לפרוק מעליהם משפטי התורה ומלכות שמים:
אברבנאל
ויאמר השם אל שמואל שמע בקול העם וגו'. זכר שהאל יתברך אמר אל שמואל שישמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליו להקים מלך, ושלא יחשוב שהיה זה למאסם בו ובמשפטו כי את האל יתברך מאסו ממלוך עליכם ולכן בחרו מלך, ואמר זה לפי שהיה ענין המלך הכרחי לשאר האומות, לפי שאין להם הנהגת ההשגחה האלקית, אבל עם ישראל שהשם אלקיהם מלכם והוא הנלחם להם והוא המסדר משפטיהם על פי התורה לא היו צריכים מלך, ולכן אמר שמאסו את השם ממלוך עליהם כמו שאמרתי. ואמר יתברך שאין זה אצלם דבר חדש לעזוב הנהגת השם יתברך ולקחת הנהגת המלך, (ח) כי היה זה ככל המעשים אשר יעשו מיום עלותם מארץ מצרים שעזבוהו ויעבדו אלהים אחרים כן המה עושים היום הזה שעוזבים את השם ושואלים מלך, ואמרו כן המה עושים גם לך, הוא מרבה שכן הם עושים עתה נגד השם יתברך וגם כן לשמואל שעוזבים הנהגתו ושואלים מלך, כי עשו לשמואל כאשר עשו לשם יתברך: